באחד מימי שישי העמוסים בבית חב"ד נעלם לו לפתע ספר החת"ת - אחד מהספרים הבודדים שנמצאים בבית חב"ד, אחרי מהפיכות בכל פינות הבית, מסתבר שספר החת"ת איננו. עם הזמן כבר התייאשנו מלמצוא את החת"ת, עד ש..
ביום שלישי שבוע וחצי לאחר שהחת"ת נעלם, עברתי ברחבה שמול שוק הדגים, ולפתע ניגש אלי אחד מהרוכלים שמנסה להציע את מרכולתו לתיירים שעוברים באיזור, הוא חרש אילם, וסימן לי בידיו להמתין רגע במקום. אני חשבתי שהוא מעוניין להציע לי משהו לקניה, והחלטתי להמשיך הלאה.
אחרי 2 דקות הוא רץ אחרי והשיג אותי, ובידיו ה... חת"ת!! שמחתי מאוד ושאלתי אותו איך הוא מצא אותו, והוא סימן בידיים שהוא ראה ביום גשום את החת"ת נמצא על הסלעים שסמוכים לטיילת, כנראה שם שכחנו את החת"ת, וירד גשם עז, והוא לקח את החת"ת ושם אותו במחסה כלשהו מהגשם, אחר-כך הוא ניסה לברר של מי הספר הזה, הוא פתח אותו משמאל לימין והדף הראשון שהוא ראה היה את המילים "ארבעים שנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א" שמודפסים בצורת כתר, ואז הוא נזכר שגם אותי הוא רואה מידי יום כשדגלון משיח ובו כתר על דש הסירטוק.. ומן הסתם הספר שייך אלי...
כאות הוקרה בהזדמנות הבאה הענקתי לו דגלון שאותו הוא שם על החולצה בקביעות!
